פסק-דין בתיק ב"ל 27186-07-11

1.      לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 26.5.2011 אשר קבעה כי למערערת נכות בשיעור 0% (להלן: הועדה).

העובדות

2.      המערערת, ילידת 1976, נפגעה בתאונת עבודה מיום 16.8.2010.

במכתב ההכרה צוין ע"י פקיד התביעות כי הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה הן: "חבלה בגפה עליונה שמאלית" (מש/1).

3.      ביום 26.5.2011 התכנסה הועדה לדון בעניינה של המערערת. הועדה שמעה את המערערת ובאת כוחה, ביצעה בדיקה קלינית של המערערת ופירטה ממצאיה באופן הבא:

" CT 3.10.10 בדיקת עצבי גולגולת תקינה לחלוטין כולל תנועות עיניים (לא נצפה גיד). בבדיקת כח גס לא שתפה פעולה בצורה מלאה עקב 'כאבים עזים' שמונעים ממנה לסובב את הראש לצד שמאל, להרים את הכתף השמאלית ולמעשה כל פעולה בכף היד.

יש לציין כי בזמן שהתבקשה להוריד את חולצתה וכשלבשה אותה בחזרה נצפו תנועות מלאות גם במפרק הכתף וגם ביד שמאלית.

בבדיקה תחושתית מדווחת על ירידה בתחושה ודיס אסטזיה בפיזור חלקי אבל בסיס העצבים שמעצבים את כף היד ללא כל קורלציה אנטומית לפגיעה שב- EMG לא העצבים ולא השורשים! ההחזרים הגידיים שווים לא היו החזרים פתולוגיים. לא נצפתה אטרופיה בשרירי יד שמאל או באונה השמאלית לעומת ימין. CT מח שבוצע בבי"ח אסותה היה תקין" .

בהמשך קבעה הועדה:

" CT 3.10.10 קיים בלט בגובה C6-7 עם לחץ מרכזי מתון על החוליות.

EMG 8.9.10 מדגים פגיעה נוירופתיה גבולית אולינרית דו צדדית חלקית ורדיקולופתיה כרונית דו צדדית C7 .

בדיקת EMG 8.3.11 אין עדות לרדיקולופתיה צווארית נוירופתיה אולנרית דו צדדית באזור המרפק.

נבדקה ע"י אורטופד מומחה כף יד במסגרת קופ"ח ד"ר אבשלום כרמל. לפי בדיקתו לא נמצא דלדול, לא נמצאה ירידה בכח גס. התרשמותו שמדובד בהפרעה פונקציונאלית!

לאור ממצאי הבדיקות כולל בדיקת ה- EMG העדכנית לא נותרה נכות. הועדה דוחה את הערר.

קיים גם היום רושם בדומה של ד"ר כרמל שקיימת האדרה של התלונות ללא ממצאים אובייקטיביים" .

4.      על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

5.      המערערת טענה כי שיתפה פעולה בעת הבדיקה ולא ברור מדוע נכתב ההיפך בפרוטוקול; כי הועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שעמדו בפניה המצביעים על הגבלה בטווח התנועות של המערערת; כי המערערת פוטרה מעבודתה כתוצאה מהפגיעה בעבודה; כי לאחר ישיבת הועדה ניתנה למערערת חוות דעת לפיה נכותה היא בשיעור 10%; כי הועדה לא התייחסה למכלול המסמכים הרפואיים שעמדו בפניה; כי המערערת התלוננה על הגבלה בתנועות הצוואר אולם הועדה לא בדקה את טווח התנועות בצוואר.

6.      המשיב טען כי לא נפלה טעות משפטית בעבודת הועדה, שכן הועדה בדקה את המערערת והתייחסה למסמכים הרפואיים ולבדיקות ההדמיה שעמדו בפניה; כי אין הועדה צריכה להתייחס לכל מסמך רפואי שבתיקה של המערערת אלא למסמכים מהותיים בלבד, כפי שנעשה בפועל; כי לא הוכרה פגיעה צווארית ולכן לא היה על הועדה לבדוק את טווח התנועות בצוואר.